שלב א׳

תיקונים לשיטת הבחירות

הרעיון המרכזי של שלב א' בתיקון שיטת הבחירות הוא ליצור:

הכרעה – יציבות  -  משילות.

 

בחירת ראש הממשלה

ראש המפלגה הגדולה – יתמנה להיות ראש הממשלה  הנבחר – ע"פ חוק.

את כתב המינוי הוא יקבל מידי הנשיא, מיד עם פרסום תוצאות הבחירות הסופיות ע"י ועדת הבחירות המרכזית.

לאחר הרכבת הממשלה, ראש הממשלה הנבחר יציג את ממשלתו החדשה בכנסת, והממשלה תצטרך לקבל את אמון רוב חברי הכנסת, ולהישבע אמונים לכנסת ולחוקי ישראל.

1.1

1.2

1.3

Untitled-1.png

1

תקופת כהונה של הכנסת

תקופת כהונה של כנסת ישראל תוגדר בחוק ל – 4 שנים, ממועד הבחירות, (להלן: "תקופת הכהונה").

פיזור הכנסת יוכל להתבצע על ידי חוק, ברוב של 80 חברי כנסת.

ככל שבתקופת הכהונה של ממשלה, תובע בממשלה אי אמון, (בכפוף לתנאים כפי שיפורט בהמשך), הממשלה החדשה תמשיך לכהן  את יתרת תקופת הכהונה עד לתום מועד 4 שנות הכהונה של הכנסת הנוכחית.

אין בהפסקת כהונת הממשלה כדי להביא לפיזור הכנסת, אלא אם התקבל בנפרד חוק לפיזור הכנסת, כאמור בסעיף 2.3 לעיל.

2.1

2.2

 

 

2.3

2.4

Untitled-1.png

2

הגבלת משך כהונת ראש ממשלה

ראש ממשלה לא יוכל להיבחר לראשות ממשלה יותר מפעמיים, ויותר מפעם אחת - אם כיהן כראש ממשלה יותר משנתיים לפני בחירות הראשונה לראשות ממשלה. בכל מקרה ראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר מ- 10 שנים ו/או להיבחר ליותר משתי קדנציות, (לפי פרק הזמן הארוך מבין השניים), ואין נפקא מינה אם מדובר בכהונה חלקית, רצופה או מצטברת.

3.1

Untitled-1.png

3

מספר משרדי הממשלה

מספר משרדי הממשלה יעמוד על פי חוק על 16 משרדים בלבד, כולל משרד ראש הממשלה – לפי רשימה מוצעת המצורפת.

ממשלה תכלול  6 סגני שרים.

מינוי שר בלי תיק, בהתאם לסעיף 5 (ג) לחוק  יסוד הממשלה יבוטל.

4.1

4.2

4.3

Untitled-1.png

4

מספר שרים - אימוץ מודל החוק הנורבגי

ראש הממשלה, מ"מ ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ יהיה מבין חברי הכנסת.

שאר חברי הממשלה – 12 במספר, לא יהיו מבין חברי הכנסת, ואם היו חברי כנסת במועד מינויים  לשרים - יתפטרו מתפקידם זה.

מובהר – שח"כ כנסת שהתפטר לצורך מינויו כשר, וכהונתו כשר הופסקה מכל סיבה שהיא, יוכל לחזור ולכהן כחבר כנסת, ממועד הפסקת כהונתו כשר, ועד לסיום כהונת הכנסת המכהנת אליה נבחר.

5.1

5.2

5.3

Untitled-1.png

5

הבעת אי אמון בממשלה

הבעת אי אמון בממשלה תדרוש שני תנאים מצטברים:

הצבעת אי אמון שתזכה לרוב של 75 חברי כנסת.

הצבעת אמון של רוב חברי הכנסת בממשלה חדשה, שתוצג  על ידי מגישי הצעת אי האמון, מיד לאחר הצבעת אי האמון  שהתקבלה, (הכוונה לרוב של 61 חברי כנסת).

ככל שהתקבלה הצעת אי האמון, והממשלה החדשה זכתה לרוב של 61 חברי כנסת, הממשלה החדשה תיכון מרגע שהביעה בה הכנסת אמון, בהתאם לאמור בסעיף 28 (ב) לחוק יסוד הממשלה, ועם לתום תקופת הכהונה של הממשלה היוצאת.

6.1.1

6.1.2

6.1

6.2

Untitled-1.png

6

התפטרות ראש ממשלה

התפטר ראש ממשלה, יראו כאילו התקיים התקבלה הצבעת אי אמון בממשלה.

בשלב זה יוכל כל אחד מחברי הכנסת – ושאינו ראש הממשלה המתפטר -  להציג בפני מליאת הכנסת תוך 14 יום ממועד התפטרות ראש הממשלה, ממשלה חדשה, לצורך קבלת אמון הכנסת, ברוב של 61 חברי כנסת.

הוצגה ממשלה  חדשה וזכתה לאמון הכנסת, יתמנה מציג הממשלה החדשה לראש ממשלה ויכהן את  יתרת התקופה עד לתום 4 שנים ממועד הבחירות האחרונות.

לא הצליח אף אחד מחברי הכנסת  המכהנת להודיע כי הצליח להרכיב ממשלה, הכנסת תתפזר ויערכו בחירות בתוך 90 יום.

7.1

7.2

7.3

7.4

Untitled-1.png

7

פיזור הכנסת

פיזור הכנסת יתאפשר רק ברוב מיוחס, של 80 חברי כנסת.

יבוטל סעיף 29 לחוק יסוד הממשלה, המקנה לראש הממשלה את הסכמות לפיזור הכנסת.

במקרה של אי העברת חוק תקציב – יראו את הממשלה כממשלה שהתפטרה. ולאחר התפטרות הממשלה – יוכל נשיא  המדינה לנהל שיחות עם חברי הכנסת המכהנים ולהטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהסכים לכך – ושאינו ראש הממשלה היוצא, שיש לו את הסיכוי הגדול ביותר להקים ממשלה.

8.1

8.2

8.3

Untitled-1.png

8

תקציב

במצב שבו אין לראש הממשלה רוב של חברי הכנסת להעברת חוק התקציב, הוא יהיה ראשי להכריז על ההצעה לחוק התקציב כהצבעת אמון בממשלה, ובמצב זה, על מנת לאשר את החוק, יהיה די ברוב של 46 חברי כנסת.


במקרה של אי העברת חוק תקציב – יראו את הממשלה כממשלה שהתפטרה.  

 
לאחר התפטרות הממשלה – יוכל נשיא  המדינה לנהל שיחות עם חברי הכנסת המכהנים ולהטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהסכים לכך, שיש לו את הסיכוי הגדול ביותר להקים ממשלה – ובתנאי שאינו ראש הממשלה היוצא, ויחולו עליו הכללים הרלבנטיים לראש ממשלה שנבחר.

9.1

9.2

9.3

Untitled-1.png

9

תיקון החוק

כל תיקון לחוק זה יעשה ברוב של 80 חברי כנסת.

10

Untitled-1.png

10

 

העלאת אחוז החסימה, חלוקת מנדטים והסכמי עודפים

אחוז החסימה יועלה ל – 4% מסך הקולות הכשרים.

סעיפים 82 (א) לחוק הבחירות ישונה כך, שסך כל הקולות הכשרים  של כל הרשימות שהשתתפו בבחירות – ישתתפו בחלוקת המנדטים, כולל הרשימות שלא  עברו את אחוז החסימה.


המשמעות היא שקולות כשרים של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, יספרו ויחושבו בחלוקת המנדטים.


על מנת לאפשר לסעיף זה להתקיים, כל מפלגה תוכל לחתום על הסכם עודפים, ולהעביר את קולותיה למפלגה שכן עברו את אחוז החסימה.


מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה ולא חתמו על הסכם עודפים ו/או שחתמו על הסכם עודפים עם מפלגה שגם היא לא עברה את אחוז החסימה, קולותיהם יחולקו בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה באופן יחסי לגודלן, על פי התוצאות בבחירות הנוכחיות.


למען הסר ספק, באחוז החסימה לא יהיה שום שינוי.

11.1

11.2

11.2

11.3

11.4

Untitled-1.png

11

שלב ב׳

תיקונים לשיטת הבחירות

הרעיון המרכזי של שלב ב' הוא לתת ייצוג למיעוטים ולכל אזורי הבחירה במדינה. 

שלב ב' של התוכנית לתיקון שיטת הבחירות, יכנס ליישום 4 שנים לאחר יישום שלב א' של התוכנית, קרי במערכת הבחירות הבאה.

ייקבע כי מחצית מחברי הכנסת, יבחרו בבחירות אזוריות,  לפי 15 אזורי בחירה, שיוגדרו מראש. בסעיפים רגילים, כמו הסעיפים 1 עד 9 בשלב א'.

חובת קיום בחירות מקדימות למפלגות המתמודדות לכנסת, בחלוקה לאזורים בהתאמה לאזורי הבחירה לכנסת.

הקולות הכשרים שלא עברו את אחוז החסימה, יתחלקו באופן יחסי בין המפלגות שכן עברו את אחוז החסימה, לפי גודלן היחסי

10.1

 

10.2

 

10.3

Untitled-1.png

10

 

דברי הסבר להצעת החוק

הכרעה ברורה - סעיף 1 – יש הכרעה ברורה  וברור מי המנצח של הבחירות מיד לאחר פרסום התוצאות הרשמיות.

מיד עם היוודע תוצאות הבחירות, נדע מי הוא ראש הממשלה הנבחר.

בניגוד לשיטה לבחירה ישירה של ראש הממשלה שהונהגה בישראל בין השנים 1996-2001,  לראש הממשלה יהיה גיבוי פרלמנטרי חזק, מפני שהוא יהיה ראש המפלגה הגדולה בכנסת.

חיסול הצבעה לפי גושים ומעבר להצבעה למפלגה גדולה - השיטה המוצעת תדרבן ההצבעה למפלגה הגדולה בתוך הגוש, (שכן בהצבעה למפלגה קטנה בתוך גוש מסוים, טמון סיכון שבסופו של הליך הבחירות, המפלגה הגדולה תהיה דווקא המפלגה היריבה שמשם יתמנה בסופו של דבר ראש הממשלה.

הקמת ממשלה יהפוך להליך פשוט – די בכך שהמפלגה הגדולה תזכה בכ – 46 מושבים בכנסת, בכדי לאפשר לה להדוף הצבעת אי אמון.

מכאן, שיתוף מפלגה נוספת בקואליציה יהיה הליך קל יותר,  שיביא את הממשלה לכדי 61-65 חברי כנסת. הליך הקמת הממשלה יהיה קל בהרבה ממה שקורה היום.

ניהול מו"מ קואליציוני מתוך עמדה של כוח ולא מתוך עמדה של מיקוח – די בכך שמפלגת השלטון, תזכה לתמיכה של  כ – 45 מנדטים, בכדי לאפשר לה לנהל מו"מ קואליציוני מתוך עמדה של כוח, והיא לא תיאלץ להיכנע לתכתיבים  וסחטנות של המפגלות  הקטנות ו/או מפלגות לשון המאזניים.

קיבוע בחוק של תקופת כהונה של ממשלה - ל - 4 שנים, וצמצום האפשרות לקיצור משך כהונת הממשלה. ככל שתהיה הצבעת אי אמון, ותוצג ממשלה חליפית שתזכה לאמון הכנסת, היא תכהן את יתרת התקופה  עד לתום 4 שנים ממועד הבחירות האחרונות, כך שיגדיל את הסיכוי לשמור על מרווח של בחירות כל 4 שנים.

ברור שככל שמתקרבים למועד הבחירות הבא, השאיפה של האופוזיציה להפיל את הממשלה ילך ויקטן.

ייצוגיות – שמירת המבנה הפרלמנטרי לא יפגע בעקרון הייצוגיות לפלחים שונים של האוכלוסייה. הייצוגיות תישמר במסגרת המפלגות  הקיימות.

יחד עם זאת, כינון החלק השני של התוכנית, לפיה מחצית מחברי הכנסת יבחרו בבחירות אזוריות, יביא לכך שיינתן ייצוג לכל אזורי המדינה ולכל חלקי העם – לרבות מיעוטים, המרוכזים באזורים ספיצפיים.

יציבות שלטונית –  אי אמון – 75 חברי כנסת –  שיהיה מותנה בהצגת ממשלה חליפית ברוב של 61 חברי כנסת, יקטין את היכולת של  האופוזיציה  לזעזע את תפקוד הממשלה, ייתן לממשלה יציבות ויאפשר לה לסיים את כהונתה.

פיזור הכנסת - התפטרות הכנסת תוכל להתרחש רק ברוב מיוחס של 75 חברי כנסת, כלומר, לא בנקל הכנסת תוכל להחליט על פיזורה.

התפטרות ראש ממשלה לא תביא בהכרח לבחירות. ברירת המחדל לאחר התפטרות זו תהיה שתינתן הזדמנות לכל אחד מחברי הכנסת להרכיב ממשלה ולזכות באמון של רוב חברי הכנסת,

( 61 חכי"ם),  שזהו בעצם שלב 2 של אי אמון בממשלה.

כינון הממשלה יהיה ליתרת התקופה של 4 שנים, דבר אשר יביא לשמירת רצף שלטוני ויציבות הממשל.

ביטול הסמכות המוקנית לראש הממשלה לפזר את הכנסת, תותיר אותו עם אפשרות להתפטרות בלבד. פועל יוצא, שראש ממשלה שהתפטר –ייצא מהזירה הפוליטית, ולא ימשיך לשחק במגרש הפוליטי שוב ושוב, כפי שקורה אצלנו במשך שנים רבות.
ממשלות מתמנות ומתפטרות – אך השחקנים הפוליטיים נשארים אותם שחקנים!

התפטר ראש ממשלה, הנשיא יוכל להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, כפי שקבוע בסעיף 7 לחוק יסוד הממשלה.

יצירת רצף שלטוני של 4 שנים - העובדה שממשלה חליפית שתושבע בעקבות אי אמון, תכהן למשך יתרת התקופה  של הממשלה המקורית, מבטיח שבחירות יתקיימו פעם ב – 4 שנים בלבד ולא לפני כן.

הקטנת הרצון להגיש אי אמון – העובדה שממשלה חליפית תכהן לאחר הצעת אי אמון ליתרת התקופה בלבד, תקטין את המוטיבציה להצבעת אי אמון, שכן לממשלה חליפית יהיו  חסרונות גדולים להיכנס בנעלי ממשלה כושלת לזמן מוגבל.

שרים שאינם חברי כנסת – מינויים מקצועיים.
ידרבן את ראש ממשלה למנות שרים מקצועיים, כגון: כלכלן למשרת שר אוצר, רופא  או מנהל בית חולים לשר בריאות, עורך דין משפטן או שופט למשרת שר משפטים, וכו'.

יישום עיקרון  של הפרדת רשויות – הפרדה בין חברי כנסת כמחוקקים ובין חברי כנסת כשרים - שהם הרשות המבצעת.

הכנסת  כגוף מחוקק ומפקח על פעילות הממשלה – כיום – 1/3 מחברי הכנסת מתפקדים גם בתפקידי ממשל כשרים וסגני שרים. הדבר גורם לירידה חמורה בתפקוד הכנסת ומקטין את יכולת הכנסת לפקח  על תפקוד הממשלה.

החוק הנורבגי, במתכונתו המקורית ולא זו שהובאה לחקיקה על ידי הממשלה הנוכחית,  יביא לביסוס מעמדה של הכנסת כגוף מפקח  ומחוקק.

יכולת למשול – יציבות שלטונית והבטחת כהונה שלמה, תאפשר לממשלה לתכנן מדיניות ארוכת טווח ותיתן לה יכולת למשול.

ביקורת פרלמנטרית  על פעילות הממשלה – מינוי שרים מקצועיים יביא  להפרדת רשויות ויהפוך את הממשלה לרשות מבצעת, ויחזק את תפקידה של הכנסת כרשות מחוקקת ומבקרת את פעולות הממשלה.

 
Untitled-1.png

11

משרדים ותפקידים

Untitled-1.png
Untitled-1.png

11.10

11.11

11.12

11.13

11.14

11.15

11.16

11.17

11.18

11.19

11.20

11.1

11.2

 

11.3

11.4

11.5

11.6

11.7

11.8

11.9